גניבה

עבירת גניבה בתצורתה הבסיסית מוגדרת בסעיף 383 לחוק העונשין:

אדם גונב דבר אם הוא –

(1)   נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2)   בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

למה מתכוון המחוקק?

  • “דבר הניתן להיגנב” – דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין – לאחר ניתוקו מהם.
  • “בלי הסכמת הבעל” – הכוונה היא ל”בעלות”, לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה.

שתי חלופות אלה דנות בשתי אפשרויות:

  • הוצאת דבר מחזקת צד ג’ ללא הסכמתו ומתוך כוונה לשלול את הדבר ממנו באופן קבוע. מקרה זה כולל גניבת רכוש, מוצרים מחנות, זכויות ו/או נכסים מוחשיים אחרים ו/או בלתי מוחשיים שנמצאים בחזקתו של אותו צד.
  • שליחת יד במרמה בדבר שהופקד בידיו כדי להשתמש בו או שמישהו אחר ישתמש בו ואין הוא בעליו. מקרה זה כולל כל שימוש בדבר המופקד בפיקדון ואפילו הוחזר הוא לאחר השימוש בו להיות מופקד במקומו טרם השימוש בו. מקרה זה כולל כל שימוש בפיקדון כספי שנמצא בידי נאמן ו/או שלוח.

עופר ליפשיץ ושות' הינו משרד עורכי דין המתמחה במשפט הפלילי. צוות המשרד, הינו בעל הידע והניסיון המקצועי הדרושים בכדי להוביל ולנצח במשא ומתן ובהליכים משפטיים.

עו"ד ליפשיץ הינו אחד מעורכי הדין הפעילים ביותר בתחומי התמחותו, כשהוא נמצא בכל רגע נתון בחזית העשייה המשפטית בתחום דיני המשפט הפלילי. עובדה זו מאפשרת לעו"ד ליפשיץ להיות מעודכן בכל רגע נתון בהתפתחויות ובשינויים של הוראות החוק ושל פסיקת בתי המשפט השונים.

המידע המפורט במאמר זה נועד למתן מידע ראשוני בלבד ונכון למועד כתיבתו, ואין להסתמך על האמור לעיל מבלי להתייעץ עם עורך דין מומחה לפני נקיטת פעולות כלשהן.