תנאים לביטול צוואה

חוק הירושה, תשכ"ה-1965

צוואה הינו מסמך הנחיות אחרון שמשאיר אדם והוגע להוראות שהוא מבקש לתת ביחס לרכוש שנותר לאחר פטירתו. לפיכך, מאחר ומסמך זה "נכנס לתוקף" רק לאחר שהמצווה הולך לעולמו, ממילא אין אפשרות לחזור ולשאול את המצווה האם אכן התכוון לנאמר בצוואה, והאם עשה זאת בלב שלם ובנפש חפצה.

לכן, בתי המשפט בישראל, רואים בצוואה כמסמך בעל משמעות גדולה מאוד ובעל תוקף משפטי מחייב, ובשל כך ממעטים לשנות או להתערב בהוראות הצוואה, אלא אם הוכח שהתקיימו נסיבות מיוחדות שמחייבות את ביטול הצוואה.

בחוק הירושה נקבעו מספר עילות (סיבות) שבמידה ויוכח שהתקיימו, ניתן יהיה להורות על ביטול הצוואה, וכל קובע החוק: "הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה."

 

נטל ההוכחה:

כאן המקום לציין, שהכלל המשפטי שקובע "המוציא מחברו – עליו הראיה" (קרי – מי שטוען טענה הוא זה שחייב להוכיח אותה), מקבל משנה חשיבות בכל הנוגע לביטול צוואה, ולכן, נטל הראיה המוטל על אלו המבקשים להתנגד לצוואה גבוה ביותר.

בפסק דין היועמ"ש נ' מרום ע"א 5185/93 (להלן "תיק מרום"), חוזרים שופטי העליון ומחזקים את הקביעה הידועה וקובעים כי:  "חזקה היא על אדם שכשר הוא לפעולות משפטיות – בהן עשיית צוואה – וחזקה היא על מצווה כי בעת עשיית צוואתו ידע להבחין בטיבה של צוואה. הטוען כי בעת עשייתה של צוואה לא ידע המצווה להבחין בטיבה של צוואה – עליו הנטל להוכיח טענתו" (ראה גם   ע"א 1212/91 קרן לב"י ואח' נ' פ' בינשטוק ואח')

 

זאת ועוד פרופ' ש' שילה בספרו "פרוש לחוק הירושה תשכ"ה – 1965" כותב: "הלכה פסוקה היא שכשלפנינו

צוואה שנתמלאו בה כל הדרישות הצורניות, חזקה שהיא תקפה, ועל הטוען לפסלותה הראיה"

 

יתרה מכך, גם במקום בו קיימת תלות של המצווה בנהנה, נטל ההוכחה מוטל על התובעים, וכך כותבים כבוד השופט ש' שוחט, כבוד השופט מ' גולדברג ועו"ד פלומין, בספרם "דיני ירושה ועזבון": "נטל השכנוע בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת בצוואה תקינה מבחינה פורמלית מוטל על המתנגד לקיומה. במסגרת נטל זה, על המתנגד להוכיח שהצוואה הייתה פועל יוצא של אותה השפעה אסורה. נטל זה נשאר מוטל על המתנגד גם במקום שמערכת הנסיבות מלמדת על קיומה של תלות יסודית ומקיפה של המצווה בנהנה"

 

 

מעורבות של הנהנה על פי הצוואה בעריכת הצוואה:

חשוב לדעת שגם כאשר הנהנה מהצוואה (היורש על פי הצוואה) הוא זה שלקח את המצווה אל עורכי הדין, אין זו  ההוכחה כי הנהנה השפיע על הצוואה. לעיתים הנהנה מהצוואה היה יד ימינם של ההורים ומסייע להם בפעולות רבות ובין היתר היה מסיע אותם לבדיקות רפואיות, לאירועים משפחתיים, לפעולות חברתיות ותרבותיות, לפיכך, כאשר אנשים מבוגרים, מבקשים מבנם למצוא להם עו"ד ולהסיע אותם אליו, אין בכך כדי לקבוע כי יש במעשה זה בכדי ל"השפיע" בהשפעה בלתי הוגנת על המצווה.

 וכך קובע כבוד נשיא בית משפט עליון (כתוארו אז), השופט אהרון ברק, בפסק דין ע"א 851/79, 160/80 ש' בנדל ואח' נ' ד' בנדל,  (להלן "תיק בנדל"): "המבחן הינו, בסופו של דבר, מבחן השכל הישר. על-כן, אם המצווה נפגש עם עורך-דין ומוסר לו הוראותיו, ניתן, לרוב, לגרוס, כי הפעלתנות הקודמת של הנהנה אצל המצווה אין בה משום נטילת חלק בעריכת הצוואה, שכן שיקול-דעתו העצמאי של עורך הדין והקשר הישיר, שנוצר בינו לבין המצווה, יש בהם כדי לנתק את הקשר בין אירועי העבר לבין פעולתו של עורך הדין, ויש בהם כדי ליצור התחלה חדשה בכל הנוגע לעריכת הצוואה. לא כן כאשר המצווה לא נפגש כלל עם עורך הדין"

 

לפיכך, אם היורש על פי הצוואה הסיע את המצווה אל עורך הדין ואפילו אם שילם את שכר טרחת עורך הדין אבל  לא לקח כל חלק פעיל בעריכת הצוואה, אין בכך בכדי להעיד על מכלול  פעולות שיש בהן כדי להשפיע על תוכן הצוואה, בעיקר נוכח דברי כבוד השופט רובנשטיין בפסק דין שנתן בתיק ע"א  5869/03: "בסופו של יום עולה אם כן כי הבחינה האם נטל הנהנה חלק בעריכת הצוואה צריך שתיעשה ביחס לכל מקרה ונסיבותיו ונוכח מידת האינטנסיביות והחומרה של מעורבת הנהנה בעריכת הצוואה…השכל הישר מורנו גם, כי הצטברותם של אירועים וזיקות שאולי כל אחד מהם כשלעצמו לא היה בו כדי להציב תווית של נטילת חלק בעריכת הצוואה, הנם בהיקבצם יחד "במבט על" אל המכלול, יוצרים הם אותה השתתפות בעריכתה שיש בה כדי לפסול. לא הרי טלפון בלבד אל עורך הדין לקביעת פגישה כהרי העברת תוכן הצוואה אליו על ידי הנהנה לשם הכנתה, ולא הרי תשלום שכרו של עורך הדין על ידי הנהנה בעמדו לבדו כהרי הצטרפותו לנושאים אחרים"

 

השפעה בלתי הוגנת:

רוב הטענות של אלו המתנגדים לצוואה מתייחסות לטענת "השפעה בלתי הוגנת" של היורש כלפי המצווה, כאשר הטענה העיקרית היא שהמצווה היה נתון להשפעה בלעדית של היורש ולכן, המצווה לא יכל היה להפעיל שיקול דעת במצב זה.

בפסק הדין דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש , קובע כבוד השופט מצא 4 מבחנים כדי להכריע בדבר השפעה בלתי הוגנת:

  • א. תלות ועצמאות – המבחן: האם המצווה בתקופת עריכת הצוואה היה עצמאי הן מבחינה פיזית והן מבחינה שכלית הכרתית.
  • ב. תלות וסיוע – המבחן: במקום שבו התברר שהמצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת יש לבחון את טיב הסיוע, היקפו ומידת התלות של המצווה.
  • ג. קשרי המצווה עם אחרים – המבחן: בדידותו של המצווה וניתוקו מאחרים מגבירים את מידת התלות שלו בנהנה.
  • ד. נסיבות עריכת הצוואה-המבחן: מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה יכולה ללמד על קיומה של השפעה בלתי הוגנת.

לכן, על מנת לבחון האם אכן הייתה השפעה בלתי הוגנת, יש להוכיח על כי התקיימו המבחנים הנ"ל באופן וודאי, וככול שניתן יהיה להוכיח זאת, כך יתאפשר להורות על ביטול הצוואה.

אולם, כאשר טוענים המתנגדים לצוואה שעל המצווה הופעלה השפעה בלתי הוגנת בזמן שבו נערכה הצוואה, או כפיה מכל סוג שהוא, במעמד חתימת הצוואה, הרי שעל פי חוק הירושה, ככול שחלפה שנה ממועד זה והמצווה לא תיקן או שינה את צוואתו, תעמוד הצוואה על כנה:

אי ביטול של צוואה פגומה

  1. עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה.

 

לכן, אם בתקופה שחלפה ממועד עריכת הצוואה ועד למודע פטירת המצווה היה המצווה בקשר עם בני משפחה, רופאים, חברים וכדו', וחלפה שנה ממועד עריכת הצוואה ולא ביקש לשנותה, הרי שגם אם יוכח שהייתה השפעה בלתי הוגנת או כפיה מכל סוג שהוא במועד עריכת הצוואה, והמצווה לא שינה את צוואתו, תישאר הצוואה בתוקף ולא ניתן יהיה לבטלה.

לסיכום, ביטול צוואה זהו מהלך משפטי מורכב ביותר, ולמרות שפעמים רבות תחושות הבטן קשות ביותר, והתסכול והעלבון קשים מנשא, אם לא יוכל המתנגד לצוואה להוכיח את כל האמור לעיל ברמת הוכחות חזקה, יהיה קשה מאוד לבטל צוואת המוריש.

עופר ליפשיץ ושות' הינו משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה, מקרקעין ונדל"ן. צוות המשרד, הינו בעל הידע והניסיון המקצועי הדרושים בכדי להוביל ולנצח במשא ומתן ובהליכים משפטיים.

עו"ד ליפשיץ הינו אחד מעורכי הדין הפעילים ביותר בתחומי התמחותו, כשהוא נמצא בכל רגע נתון בחזית העשייה המשפטית בתחום דיני המשפחה ומקרקעין. עובדה זו מאפשרת לעו"ד ליפשיץ להיות מעודכן בכל רגע נתון בהתפתחויות ובשינויים של הוראות החוק ושל פסיקת בתי המשפט השונים.

המידע המפורט במאמר זה נועד למתן מידע ראשוני בלבד ונכון למועד כתיבתו, ואין להסתמך על האמור לעיל מבלי להתייעץ עם עורך דין מומחה לפני נקיטת פעולות כלשהן.