בתחום מזונות הילדים, חל הדין האישי, שמחייב את האב בתשלום כל המזונות ההכרחיים עד גיל 18. זאת, בהתאם לאמור בסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המזונות"), על פיו : "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה."

הדין החל על יהודים במדינת ישראל, כאמור, בנוגע למזונות ילדיהם, הוא הדין האישי. הדין האישי, החל על יהודים במדינת ישראל, יונק את תוקפו המהותי מן המשפט העברי. ההורה החייב במזונות ילדיו, על פי המשפט העברי, הוא האב בלבד, והיום קיים חיוב של האב לשאת במזונות ילדיו עד גיל 18.

חשוב לדעת שלא כול הוצאות הילדים נחשבים כ"מזונות הכרחיים", ולכן חובת תשלום המזונות מתייחסת לשלושה מרכיבים:  א. כלכלה, מזון, ביגוד והנעלה של הילד. ב. הוצאות המדור (שכירות או משכנתא) לרבות חלקו של הילד בהוצאות אחזקת הדירה (חשמל, מים, ארנונה, וכו') ג. הוצאות חינוך ובריאות הכרחיים.

במהלך השנים, נקבעו "כללי אצבע" לקביעת גובה המזונות, כאשר נקבע שהאב ישלם סך של כ 1,400 ₪ לילד, וככול שיש יותר ילדים סכום זה הולך ופוחת, ובנוסף לסכומים הללו, משלם האב בין 30% עד 50% מהוצאות המדור (בהתאם למס' הילדים), וכן מחצית מהוצאות חינוך ובריאות.

במצב שנוצר, חייב האב בתשלום כל הוצאות הילדים, ובכך ישנה לא אחת  עיוות כלכלי וחוסר צדק כלפי האב, מאחר ובקביעה זו אין כל התייחסות להכנסותיו של האב, להכנסות האישה ואף לא להסדרי הראיה והמשמורת שנקבעים בין הצדדים.

במהלך השנים, ככול שסוגיית השוויון בין המינים הלך וגדל, הן בכל הנוגע ליכולת ההכנסה של הצדדים והן בכל הנוגע למעורבות של האב בגידול הילדים, החלו בתי המשפט להביע חוסר נחת (בלשון המעטה) מהעובדה שלא היה להם כל אפשרות לחרוג מהוראות הדין האישי, והיו חייבים להורות לאב לשלם את מלא הוצאות החכירות של הילדים.

כך לדוגמא, כבר בשנת 1997 קבע כבוד השופט גייפמן (בתמ"ש 82010/96) כי : "במישור הרצוי, המעבר בדין הישראלי ליישום עקרון השוויון בעניין חלוקת רכוש בין בני-זוג צריך להביא גם לסגירת פערים בדיני המזונות של הדין האישי. עיקרון השוויון מן הראוי להחילו גם בדיני המזונות בחלוקת הנטל בין בני-הזוג."

ואכן, ביולי 2017, ניתן פסק דין מכונן על ידי בית המשפט העליון (בע"מ 919/15), אשר שינה לחלוטין את אופן התייחסות בתי המשפט לקביעת המזונות, ונראה כי פסק דין זה, יהדהד עוד שנים רבות, והשפעתו על דיני משפחה רבה עד מאוד.

בעניין בע"מ 919/15 שלעיל נדונה סוגיית חלוקת נטל חיוב המזונות בין הורים יהודים במקרה של משמורת משותפת, אולם מיד עם מתן פסק הדין, החלו בתי המשפט לתת פרשנות מרחיבה, ולקבוע את מזונות הילדים לא רק כאשר ישנה משמורת משותפת מלאה, ולהתחשב במכלול הנסיבות של בני הזוג.

בפסק הדין נקבעה הלכה לפיה עד גיל 6 תהיה האחריות לתשלום מזונות הקטינים על האב (כפי שקובע הדין העברי), בגילאי 6-15 שנים החיוב במזונות הוא מדין צדקה והוא חל במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה, בהתחשב בחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. בכך למעשה הושווה הדין החל בגילאים 6-15 שנים לזה החל בגילאי 15-18 שנים, שגם אז החיוב על פי הדין העברי הוא מדין צדקה והוא מוטל על שני ההורים על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות.

בעמ"ש 14612-10-16 שלעיל נקבע כי בבואו של ביהמ"ש לפסוק את מזונותיו של קטין בגילאי 6-15 שנים, אזי בהתאם לכללים שנקבעו בבע"מ 919/15 יש לקבוע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:  

• צורכי הקטינים – גובה הצרכים ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים.
• יכולותיהם הכלכליות של ההורים – מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה.
• קביעת היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו, תוך התייחסות למצבו הכלכלי של כל צד לאחר קביעת גובה המזונות.
• חלוקת המשמורת בפועל – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות והאחריות ההורית של כל אחד מההורים, ללא כל צורך בהגדרת זהות ההורה "המשמורן".
• כן נקבע כי על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו, על מנת להבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר, אגב התחשבות בהכנסות ההורים ובזמני השהות.

הנה כי כן, החל משנת 2017 בעקבות פסק הדין 919.15, על כל צד המעוניין שבית המשפט יכריע את גובה המזונות, עליו להוכיח את גם את צורכי הילדים, גם את יכולותיו הכלכליות של הצד השני, וגם את ההוצאות שידרשו לו בכדי לקחת חלק באחריות ההורית בהתייחס לזמני השהות של כל הורה עם ילדיו.

עופר ליפשיץ ושות' הינו משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה, מקרקעין ונדל"ן. צוות המשרד, הינו בעל הידע והניסיון המקצועי הדרושים בכדי להוביל ולנצח במשא ומתן ובהליכים משפטיים.

עו"ד ליפשיץ הינו אחד מעורכי הדין הפעילים ביותר בתחומי התמחותו, כשהוא נמצא בכל רגע נתון בחזית העשייה המשפטית בתחום דיני המשפחה ומקרקעין. עובדה זו מאפשרת לעו"ד ליפשיץ להיות מעודכן בכל רגע נתון בהתפתחויות ובשינויים של הוראות החוק ושל פסיקת בתי המשפט השונים.

המידע המפורט במאמר זה נועד למתן מידע ראשוני בלבד ונכון למועד כתיבתו, ואין להסתמך על האמור לעיל מבלי להתייעץ עם עורך דין מומחה לפני נקיטת פעולות כלשהן.