נכסי קריירה וכושר השתכרות בהליך גרושין

על פי הוראות החוק והפסיקה הנהוגה, כל עוד הצדדים נשואים זה לזה, כל אחד מבני הזוג הינו בעל הזכויות ברכוש שלו, ומרגע שהצדדים נפרדים, הופך כל הרכוש שהצדדים מחזיקים בבעלותם לרכוש משותף שאותו מחלקים באופן שווה בין הצדדים, ומהלך זה נקרא "איזון משאבים" בין בני זוג.

על מנת לבצע את "איזון המשאבים", על בית המשפט לקבוע בשלב ראשון, מהו המועד הקובע לביצוע איזון המשאבים. זאת אומרת, מהו התאריך שבו "יצולם" מצבו הכלכלי של כל צד (מצב חשבון בנק, מצב זכויות פנסיה, מצבת הרכוש המשותף), ועל בסיס "צילום" המצב יחלקו בניהם הצדדים את הזכויות והחובות. המועד הקובע ידוע גם בלשון המשפטית כ"מועד הקרע".

לאחר שנקבע "מועד הקרע", בודק בית המשפט את סך הזכויות והחובות שצברו הצדדים מיום הנישוין ועד מועד הקרע, ובין יתר הנכסים שיש לחלק ניתן למנות את נכסי המקרקעין, זכויות פנסיה, קרנות השתלמות, מניות, חסכונות, פקדונות וכיוצ"ב.

לעיתים, בנוסף לכל הנכסים שניתן לתמחר ולחלק בחלוקה ברורה, ישנם מצבים שבהם טוען בן זוג, שהצד השני בנה לעצמו במהלך שנות הנישואין קריירה מפוארת ומוניטין רב, ולכן "כושר ההשתכרות" (יכולת ההכנסה העתידית) של בן הזוג השני גבוהה מאוד, ומאחר ובניית הקריירה נעשתה במאמץ משותף, יש לקחת זאת בחשבון במהלך ביצוע איזון המשאבים.

דוגמא ידועה בעניין זה ניתן לראות במקרים שאחד מבני הזוג הינו רופא מומחה. בדרך כלל, בשנים הראשונות של הנישואין, בן הזוג שלומד רפואה מקדיש ללימודיו שנים רבות, שבהן הוא כמעט ולא משתתף בנטל גידול הילדים והמשפחה, ואף אינו משתתף בנשיאת נטל ההכנסה, ומצב זה נמשך גם לאורך כל תקופת ההתמחות.

במהלך שנות ההכשרה של הרופא (שלעיתים נמשכות כ 15 שנה ואף יותר), הצד השני תומך ועוזר באופן אישי גם כלכלית וגם ריגשית, רמת החיים בתקופה זו היא נמוכה יחסית, וכל נטל גידול הילדים מוטל כל כתפי בן הזוג התומך. יתרה מכך, בדרך כלל בתקופה זו, גם יכולתו של בן הזוג התומך לפתח קריירה משל עצמו נפגעת, ולמעשה נוצר מצב שבו, שני בני הזוג עושים מאמץ משותף, לפיתוח הקריירה של אחד מבני הזוג על חשבון בן הזוג השני.

כאשר בני הזוג מחליטים להתגרש, ממשיך הרופא לעבוד במקצוע שלו, כשהוא נהנה באופן ישיר מתוצאות המאמץ המשותף שהשקיעו הצדדים יחדיו במשך שנים רבות, ולרוב, בדיוק בשלב זה של החיים, יכולת ההשתכרות של הרופא היא גבוהה מאוד.

ולכן, במועד איזון המשאבים וחלוקת הרכוש בין הצדדים, עומדת לבן הזוג התומך הזכות לדרוש לחלק גם את הנכסים המוגדרים כ"נכסי קריירה" וכ "נכסי כושר השתכרות".

 

היסוד המשפטי בחלוקת נכסי בני הזוג מבוסס על "חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973" (להלן "החוק"),  ובסעיף 5 המחוקק מפרט במפורש את הנכסים אותם יש לחלק בין בני הזוג: "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות".

 

 כאן המקום לציין כי לא לחינם  "נכסי קרירה"  ו"מוניטין" ו"כושר השתכרות", לא נכנסו לרשימה הסגורה שקבע המחוקק,  ולבית המשפט שיקול דעת בעניין זה  תוך שהוא קובע  בסעיף 8 (2) לחוק שלבית המשפט שיקול דעת להוסיף ולגרוע מרשימת הנכסים במפורטים בסעיף 5, משיקולים שונים.

ההלכה היא שדרושות נסיבות מיוחדות אשר יאפשרו לבית המשפט לקבוע כי ישנם נכסים נוספים אשר ניתן לאזן. כב' השופטת גאולה לוין בתמ"ש 1066/06 (ב"ש) נ.ש. נ' ל.ש.:  "סעיף 8 לחוק מכניס מימד של גמישות בהסדר איזון המשאבים האחיד של חלוקה שווה, מחצית-מחצית בכך שהוא מקנה לבית המשפט שיקול דעת לחלוקה לפי יחס אחר. סעיף 8 אינו מפרט מהו קנה המידה להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט ולאופן הפעלת שיקול הדעת, למעט הקריטריון בדבר קיומן של "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת"

כך גם דברי השופטת ארבל בבע"מ 3664/07 פלוני נ' פלונית שקובעת כי:  " חלוקה של נכסי קריירה תיעשה בעיקר בהתקיים במקרים מובהקים של פער ממשי וברור בין כושר ההשתכרות של כל אחד מהצדדים. וכשאחד מבני הזוג ויתר ויתור משמעותי מבחינת התפתחותו המקצועית, "פסיקת מוניטין תיעשה במקרים מתאימים".

נראה, שבכדי שניתן יהיה לדרוש חלוקת נכסי קריירה וכושר השתכרות, צריכות להתקיים "נסיבות מיוחדות" או "מקרים מובהקים" המצדיקים התערבות של בית משפט, כאשר כל מקרה ומקרה יש לדון לגופו, ובהתאם למבחנים שונים אותם על בית המשפט לקחת בחשבון.

 מבחן ראשון – ויתור הצד השני על קריירה או על התפתחות מקצועית משל עצמו, כך קובע בית משפט עליון (כבוד השופט ריבלין) בסוגיית נכסי קריירה (בע"מ  4623/04 ): "נדמה כי מגוון המקרים השונים שיכולים להתעורר הוא בלתי-מוגבל. כללי החלוקה והאיזון ייקבעו ממקרה למקרה. ….. אין דומה המקרה של בני זוג שפיתחו לעצמם קריירה במקביל, למקרה של בן זוג שוויתר על התפתחותו המקצועית על-מנת לאפשר לשותפו-לחיים לקדם את כושר השתכרותו לרווחת המשפחה"

המבחן השני – עד כמה יכולת ההשתכרות של צד אחד נובעת ממאמץ משותף או מכישרון אישי בלבד, כפי שממשיך כבוד השופט ריבלין בפסק דינו: "נקודת המוצא עשויה להימצא בפוטנציאל ההשתכרות של בן-הזוג, המבטא את מימוש נכסי הקריירה שנצברו. אולם פוטנציאל זה – יש לזכור ולהדגיש – מורכב לא רק מפרי המאמץ המשותף של בני-הזוג, אלא גם, ולעיתים בעיקר, מכישרון אישי, מיכולת הטבועה באדם וממרכיבים נוספים שאין להם תלות בקשר הזוגי.

המבחן השלישי – עד כמה גדל הפער בין הצדדים במהלך החיים המשותפים כפי שממשיך כבוד השופט ריבלין בפסק דינו: "עם זאת, יש להתחשב גם בנתונים נוספים, ובכללם: משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג ואופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג – בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו – נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד – ככל שניתן לאתר מרכיב זה. "

 

המבחן הרביעי – עד כמה ישנו פער ממשי בין כושר ההשתכרות בין הצדדים, והאם הפער הזה נוצר כתוצאה מויתור שעשה הצד השני לטובת האחר:  "הצורך להיזקק לחלוקה של נכסי הקריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן-הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו."

המבחן החמישי – עד כמה גדול הפער בנקודת היציאה של הצדדים לחיים החדשים באופן שמייצר שוויון הזדמנויות לכל אחד מבני הזוג, לאפשר לכל אחד מהם "לעמוד על הרגליים" לאחר הפירוד: " השוויון ייעשה לא בחלוקה שווה של הנכסים אלא חלוקת הנכסים תיעשה באופן שיקנה שוויון הזדמנויות לכל אחד מבני הזוג לבנות את עתידו". (השופט שוחט בתמ"ש (ת"א) 70030/98)

לסיכום הדברים, חשוב לדעת שנכסי קריירה ונכסי כושר השתכרות ניתן לאזן ולקבוע את שווים, אולם, על מנת שבית המשפט ידרש לסוגיה זו, לא מספיק להגיע לבית המשפט בתחושת "קיפוח" בלבד, אלא יש לבסס טענות אלו בראיות התומכות בטענות.

עופר ליפשיץ ושות' הינו משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה, מקרקעין ונדל"ן.
צוות המשרד, הינו בעל הידע והניסיון המקצועי הדרושים בכדי להוביל ולנצח במשא ומתן ובהליכים משפטיים.

עו"ד ליפשיץ הינו אחד מעורכי הדין הפעילים ביותר בתחומי התמחותו, כשהוא נמצא בכל רגע נתון בחזית העשייה המשפטית בתחום דיני המשפחה ומקרקעין. עובדה זו מאפשרת לעו"ד ליפשיץ להיות מעודכן בכל רגע נתון בהתפתחויות ובשינויים של הוראות החוק ושל פסיקת בתי המשפט השונים.

המידע המפורט במאמר זה נועד למתן מידע ראשוני בלבד ונכון למועד כתיבתו, ואין להסתמך על האמור לעיל מבלי להתייעץ עם עורך דין מומחה לפני נקיטת פעולות כלשהן.