"חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973"

על פי הוראות החוק והפסיקה הנהוגה, כל עוד הצדדים נשואים זה לזה, כל אחד מבני הזוג הינו בעל הזכויות ברכוש שלו, ומרגע שהצדדים נפרדים, הופך כל הרכוש שהצדדים מחזיקים בבעלותם לרכוש משותף שאותו מחלקים באופן שווה בין הצדדים, ומהלך זה נקרא "איזון משאבים" בין בני זוג  (במאמר זה לא אדון בחריגים לכלל הקובע את החלוקה השווה בין הצדדים כגון  -החרגת כספי ירושה ומתנה וכד', אולם חשוב לציין שיש חריגים בעניין זה).

על מנת לבצע את "איזון המשאבים", על בית המשפט לקבוע בשלב ראשון, מהו המועד הקובע לביצוע איזון המשאבים. זאת אומרת, מהו התאריך שבו "יצולם" מצבו הכלכלי של כל צד (מצב חשבון בנק, מצב זכויות פנסיה, מצבת הרכוש המשותף), ועל בסיס "צילום" המצב יחלקו בניהם הצדדים את הזכויות והחובות. המועד הקובע ידוע גם בלשון המשפטית כ"מועד הקרע".

אולם, לעיתים נוצר מצב שבו, מועד הקרע נקבע לתאריך מסוים (לדוגמא – מועד הגשת תביעת הגרושין), אולם בשל נסיבות שונות, מבקש מי מהצדדים, להוסיף כספים שהיו לצד השני לפני מועד הקרע ושבמועד הקרע כבר לא מופיעים ב"צילום המצב" הכלכלי. לדוגמא – אם הבעל פדה קרן השתלמות בשווי של 200,000 ₪ חודשיים לפני "מועד הקרע" והעביר את הכסף לחבר שלו, נוצר עיוות כלכלי, מאחר ובשל קביעה שרירותית של "מועד הקרע" הפסידה האישה 100,000 ₪ שהייתה מקבלת אילו היו מבצעים הצדדים איזון משאבים 3 חודשים קודם לכן.

בשל כך, המחוקק העניק סמכות בית המשפט להורות על איזון כספים שהיו לבני הזוג טרם "מועד הקרע"   בסעיף 8 (3) ו (4) ל"חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973" (להלן: "חוק יחסי ממון").

על פי הוראות החוק, רשאי בית המשפט להורות על צירוף של נכס מסוים שהיה שייך לאחד הצדדים ל"סל הנכסים המשותפים" ולהורות על איזון משאבים שחולקו / נלקחו על ידי מי מהצדדים טרם מועד הקרע.

על הוראות החוק  מתווספת גם  פסיקת בית המשפט, וזאת לשם הגשמת עקרונות הצדק, ויפים לעניין זה דברי כב' השופט יהורם שקד, תמ"ש 57643-01-16 הקובע כי : "בבוא בית המשפט לשקול מהם המקרים היוצאים מן הכלל המצדיקים פנייה לסמכות הנתונה בסעיף 8, שומה על בית המשפט ליתן דעתו לא רק לחלוקה של משאב ספציפי ובודד, אלא לחלוקת הנכסים כולם. על בית המשפט ליתן דעתו לתמונה המלאה הנגלית בפניו, אחרת כל החלטה צודקת שתינתן ביחס לנכס מסוים, עלולה להפר את הצדק שבחלוקתם של נכסים אחרים. בכל פסיקה על בית המשפט לחתור להגשמת עקרונות של צדק, כך שפסק דינו לא יהא רק נכון משפטית אלא גם צודק עניינית. "

בדרך כלל נקבע מועד הקרע (קרי – מועד איזון המשאבים) בשלב מוקדם של ההליך המשפטי, ורק לאחר מכן מתבררת תמונת המצב המלאה, ורק אז מתקבל מידע בנוגע לפעולות שעשה הצד השני לפני מועד הקרע. במצב זה, אין כל צורך לתקן את כתב התביעה או את כתב ההגנה, וכך קובע כב' השופט י. שנלר: "…עקרונית, מעת שעותר מי מבני הזוג לביצוע איזון המשאבים, מהראוי לכלול את כלל נכסי בני-הזוג ואף אם בן הזוג השני לא הגיש תביעה נפרדת, ובלבד שסיפק את כל הנתונים הנדרשים לביסוס טענה זאת או אחרת, ביחס לזכויות הצד השני…" (עמ"ש (ת"א) 1229-07 י.ב. נ' א.ב.) וכן, ראה פסק דינה של השופטת אספרנצה אלון שקבעה כי:  "משפנתה האישה וביקשה כי בית משפט קמא יעשה שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון – סמכויות מיוחדות – אין היא יכולה להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט לתוצאה "טובה" – זכייה בחלקים גדולים יותר באיזון הזכויות ולכל הפחות לתוצאה "רעה" של חלוקה שוויונית. סעיף 8 קובע כי בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי בית המשפט לקבוע שאיזון שווי הזכויות לא יהיה מחצה על מחצה אלא על פי יחס אחר שייקבע, לכל צד."

וכן קובעת השופטת אלון (בפסק דין לעיל) כי אין בעובדה שצד להליך משפטי, המבקש תוך כדי ניהול ההליך, לבצע איזון בנכסים שהתגלו ו/או שנצברו לטענתו במהלך החיים המשותפים, בכדי למנוע ממנו זכות לקבל סעדים, גם אם לא הגיש תביעה נפרדת בגינם: "אך  בכך (שלא הוגשה תביעה רכושית נפרדת בנוגע לחלקים אחרים, ההסבר של הח"מ) אין כדי לשלול את סמכותו של בית המשפט לדון במכלול הטענות של הצדדים באשר לחלוקה לא שוויונית של הזכויות.  לכך יש היגיון ותכלית, שהרי "סכסוך בענייני משפחה איננו בגדר תביעה כספית או קניינית רגילה ויש לראותו כחלק ממכלול רחב שמטרתו הכרעה בסכסוך המשפחתי הכולל" (ש. שוחט ד. שאוה סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה (הוצאת מחשבות התש"ע-2009).

לסיכום הדברים, רצוי וחשוב לדעת, שבמסגרת ביצוע הליך הבדיקה של הרכוש הרשום על שם הצד השני, יש לבדוק גם פעולות שנעשו בחודשים שקדמו למועד הקרע, ובמסגרת זו, יכול עורך הדין לבקש צו גילוי מסמכים עבור תקופה של מספר חודשים (בדרך כלל עד 12 חודשים) לפני מועד הקרע, ובמידה ומתברר שהצד השני "הבריח נכסים" שהיו יכולים להיות חלק מהרכוש המשותף, ניתן לבקש מבית המשפט לראות בנכסים אלו כרכוש שניתן לאזנו בין הצדדים.

עופר ליפשיץ ושות' הינו משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה, מקרקעין ונדל"ן. צוות המשרד, הינו בעל הידע והניסיון המקצועי הדרושים בכדי להוביל ולנצח במשא ומתן ובהליכים משפטיים.

עו"ד ליפשיץ הינו אחד מעורכי הדין הפעילים ביותר בתחומי התמחותו, כשהוא נמצא בכל רגע נתון בחזית העשייה המשפטית בתחום דיני המשפחה ומקרקעין. עובדה זו מאפשרת לעו"ד ליפשיץ להיות מעודכן בכל רגע נתון בהתפתחויות ובשינויים של הוראות החוק ושל פסיקת בתי המשפט השונים.

המידע המפורט במאמר זה נועד למתן מידע ראשוני בלבד ונכון למועד כתיבתו, ואין להסתמך על האמור לעיל מבלי להתייעץ עם עורך דין מומחה לפני נקיטת פעולות כלשהן.