בעקבות פסק דין בית במשפט העליון בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית

בעקבות פסק דין של בית המשפט העליון (בע"מ 919/15), שבו קבע בית המשפט כי במצב של "משמורת משותפת" ניתן לשקול את הפחתת האחריות של האב בתשלום מזונות הילדים או לכל הפחות הפחתת הסכומים שנקבעו לאב לתשלום עבור מזונות ילדיו,  נשאלת השאלה: האם ניתן לשנות הסכם גירושין שכבר נחתם ואושר על ידי בית המשפט ושבו נקבע סכום המזונות שעל האב לשלם לאישה וזאת במידה וחל שינוי בהסדרי הראיה של האב עם הילדים? התשובה לשאלה זאת אינה מוחלטת ובמאמר זה אנסה להגדיר את המושגים והתנאים שבית המשפט שוקל במצב זה.

על מנת להצדיק הגשת תביעה לביטול או שינוי חלק מהסכם גרושין, ומיוחד לשינוי הפרק העוסק בסוגיית מזונות הילדים עלינו לבחון שתי שאלות: האחת: האם תחולתה של הלכת 919.15 זו היא רטרואקטיבית, והאם עצם חידושה ההלכתי של הלכת 919/15 מהווה "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק דיון מחודש בשיעור חיוב המזונות ולקבל את תביעתו של האב לביטול תשלום המזונות לחלוטין או להפחתה משמעותית בגובה התשלום? השניה: גם אם היה ניתן לקבוע שבמקרה זה יש מקום לשינוי פסק הדין למזונות, האם הוכיח התובע שיש הצדקה כלכלית או שינוי נסיבות שלא היה ניתן לצפות במועד אישור הסכם הגרושין הכולל את סכום המזונות שנקבע בין הצדדים לפי חתימת הסכם הגירושין ואישורו.

בנוגע לשאלה הראשונה, יש לבחון את המבחנים השונים העומדים על הפרק, ראשון ראשון אחרון אחרון:

היבט ראשון: הבדל בין פסק דין לגרושין לבין הסכם גרושין: נקבע בפסיקה רחבה ביותר שיש ולהתייחס באופן שונה לתביעות חדשות לביטול/הפחתת מזונות לאור בע"מ 919/15 כאשר המזונות נקבעו בעבר במסגרתם של הסכמי ממון/גירושין המבטאים מכלול של איזונים עדינים בין ההורים שקשה לפרום אותם בדיעבד ו/או לפרום רק את חלקם.

בע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין נקבע כי "הסכם גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת; יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט" .

ובהתייחסות ישירה להסכמות באשר לשיעור המזונות בהסכם גירושין כולל, הובהר ע"י כבוד השופט עמית, בית המשפט העליון  בבג"צ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, (2013) "מזונות הילדים כחלק בלתי נפרד מהמערך הכולל של ההסדר: קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל נושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם….מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית" (סעיף 17 לפסק דינו של כב' השופט עמית).

ועוד כותב בעניין השופט אורי גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי: " פשרה היא הסכם ליישוב סכסוכים בין שני צדדים בתנאים שהצדדים רואים אותם כהוגנים, אשר נעשה מתוך מודעות לאי ודאות עובדתית או משפטית ואשר יש בו ויתורים הדדים של כל אחד מהצדדים על חלק מטענותיו….".

כב' סגה"נ הש' א. זגורי בתלה"מ 10726-05-18 הנ"ל, קובע שבמזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל אין לראות בהלכת 919/15 כשלעצמה משום "שינוי נסיבות" והמבקש לשנות את שיעור המזונות המוסכם יידרש להוכיח ראשית דבר שינוי נסיבות מהותי ועובדתי (כמשמעות דיבור זה בפסיקה), בנוסף יהא עליו לעמוד בתנאי מקדמי נוסף והוא קיומו של תום לב בהגשת התביעה ובנוסף, נכונות לקחת חלק פעיל באחריות הורית משותפת לילדים ולא רק רצון להשתמט מתשלום מזונות.

חשוב בנקודה זו להביא גם דעה הפוכה של כב' הש' אליאס שקובע פסק דינו כי "…לא נכון לומר כי "בע"מ 919/15 חל על תיקים שהסתיימו" אלא נכון יותר לומר כי "ככל שתיק שהסתיים בו הדיון מגיע לבית המשפט בתביעה לשינוי המזונות בשל שינוי נסיבות של דין חדש שחל, יש להידרש לו ובמקרים מסויימים יכולה נסיבה זו בלבד להביא לשינוי בשיעור המזונות". בע"מ 919/15 לא חל, איפוא, על תיקים שהסתיימו מכח תחולה רטרוספקטיבית של דין חדש על עניינים שהסתיימו, אלא הוא חל מכח היותו, לכשעצמו, שינוי נסיבות המצדיק שינוי בשיעור המזונות, ועפ"י הכללים הרגילים הנהוגים לעניין שינוי נסיבות" (סעיף 24ח' לפסק הדין).  לטעמו של כב' הש' אליאס יש להעדיף את עקרון השוויון על עקרון סופיות הדיון ועל עקרון ההסתמכות וכיבוד ההסכמים, ומכל מקום, שומה על בית המשפט לבחון בנסיבות העניין המובא לפניו מה טיבה של ההסכמה עליה הגיעו הצדדים ואפשר כי בנסיבות מסוימות ימצא בית המשפט כי אכן יש בהסכמה החוזית לדחות את עצם שינוי הנסיבות ההלכתי. כך, אם יוכח, כדוגמה, כי היו בין הצדדים ויתורים נוספים ואחרים אשר שקלולם הביא להסכמה הנוגעת לשיעור המזונות וכי ערכם של ויתורים אלו יש בו לדחות ממידת הצדק וההגינות או מתוך כלל הכיבוד החוזי את עצם שינוי שיעור המזונות"

הנה כי כן כאשר מתבקש בית המשפט להכריע האם יש מקום להתערב ולשנות את סכום המזונות יש לברר את הנקודות הבאות:

• א. אם הצדדים הגיעו להסכם גירושין מוסכם (בניגוד לקביעת מזונות בפסק דין), הרי שסביר להניח שכל צד לקח בחשבון שינויים בנסיבות, ולכן הצד המבקש לשנות את סכום המזונות יידרש להסביר הכיצד "לא צפה את שינוי הנסיבות" באופן שמצדיק שינוי ההסכם.
• ב. אם ההסכם/ או פסק הדין מפורט מאוד, וניתן לראות שישנה התייחסות להכנסות הצדדים, לחובות הצדדים, לזכויות הצדדים בנכסים אישיים, לצורכי הילדים היום ובעתיד, ליכולות ההשתכרות של הצדדים (היום ובעתיד), הרי שיהיה קשה לצד המבקש לשנות את ההסכם לטעון שלא לקח בחשבון את מכלול הנסיבות כאשר נקבעו מזונות הילדים.
• ג. אם בהסכם או בפסק הדין ניתן לראות שהצדדים וויתרו על זכויות אחרות (בעיקר זכויות בחלוקת הרכוש), באופן שניתן לראות שתנאי ההסכם שלובים זה בזה, אזי יהיה קשה מאוד לדרוש לשנות רק את רכיב המזונות מבלי להתייחס ליתר ההסכמות (לדוגמא – ניתן לזהות שהאב וויתר על חלקו בדירה ולכן תשלום המזונות נמוך, או שהאישה ויתרה כל זכותה בפנסיה של הבעל ולכן סכום המזונות גבוה). במקרה זה, בית המשפט יעדיף שלא להתערב, כיוון שאז הוא ידרש לפתוח מחדש את מכלול ההסכמות.

היבט שני – תום הלב כדרישה מהותית: יפים לעניין זה  דברי כב' הש' זגורי בעניין תלה"מ 10726-05-18 הנ"ל: "…במקרה של תביעה להפחתת מזונות לאחר שאלה נקבעו בהסכם הכולל איזונים רכושיים ואחרים יש להוסיף "דלת" לפני הכניסה "בשביל הזהב". "דלת תם הלב". להיכנס בדלת זו יוכלו רק אבות תמי לב שאכן מעוניינים בקיום הסדר אחריות הורית משותפת, המקיימים הסדרי שהות נרחבים עם ילדיהם ולא מי שאך מבקשים להקטין המזונות על בסיס הלכת 919/15 ואינם יכולים להוכיח שינוי נסיבות מהותי בנוסף לאותה הלכה… מבחינה מעשית, בהחלט רצוי לטעמי, במקרים שבהם עולים הדברים כבר מכתבי הטענות, לשקול סילוק ומחיקה או דחייה על הסף של תביעות להפחתת/ביטול מזונות מכוח הלכת 919/15 מקום שבית המשפט מתרשם, כי מדובר במניפולציה ובתביעה חסרת תם לב או כאשר נובע מהם, כי האחריות ההורית האמיתית נותרה לפתחה של האם ומדובר בהליך (שינוי זמני שהות והגשת תביעה) לצרכי הפחתת מזונות בלבד ולא לצרכי הבטחת סיפוק צרכי הילד כאשר הוא שוהה אצל שני הצדדים באופן שוויוני מהותי… "                                       

בפסק דין מחוזי מרכז, כבוד השופט ויצמן, עמ"ש 62263-10-17 (להלן: פס"ד מחוזי לוד") קובע כך: "מובן הדבר, כי יהא על בית המשפט להקפיד, כגישתו של  כב' הש' זגורי,  שלא יכנסו תחת אצטלת "שינוי הנסיבות" טענות שהורתן במניפולציות של מי מבני הזוג והתנהלות חסרת תום לב מצדו כדוגמת: הפחתת השתכרות מטעמים התלויים במבקש או הרחבת ימי השהייה עם הקטינים אך מאידך הותרת מלוא האחריות והטיפול המשמעותי בקטינים בידי בן הזוג השני וכיוצ"ב). 

לכן, על מנת לדרוש הפחתת מזונות, על האב להוכיח שלא מדובר בשינוי נסיבות שנולד רק בכדי להקטין את המזונות, אלא במציאות אמיתית ומתמשכת, ולא ב"תרגיל נקודתי" שנועד למטרת הפחתת המזונות ותו לא.

היבט שלישי – לעניין שינוי נסיבות ונטל הוכחה:  חשוב לציין, שהאחריות להוכחת השאלה האם יש מקום להגשת תביעה להפחתת מזונות והיא על הצד הדורש לשנות את המצב, ועליו להוכיח את ההבדל שבין העובדות והנסיבות שהתקיימו לפני ולקראת קביעת סכום המזונות המקורי לבין המציאות החדשה שלדעתו מצדיקה את השינוי. בית המשפט קבע כי  לצורך שינוי חיוב המזונות על הטוען לשינוי להוכיח שלושה תנאים מצטברים: (1) המצב ששרר בעבר;  (2) השינוי המהותי שחל מני אז;  (3) וכי לא יהיה זה צודק להשאיר פסק הדין על כנו (וראו לעניין בע"א 442/83 קם נ' קם  (1984)  וגם בפסק דינו של כב' הש' א. רובינשטיין בעמ 3432-09 – פלוני נ'  פלונית , (2009)).

עוד לעניין זה נקבע כי בנוגע לשינוי הנסיבות הנדרש לצורך התערבות בית המשפט בשיעור מזונות כי יש להוכיח (1) שינוי ממשי אשר לא ניתן היה לצפותו או לשערו בעת פסיקת המזונות, (2) נקבע כי נקודת המוצא לקביעה אם חל שינוי נסיבות מהותי, הוא המצב אשר שרר בעת פסיקת המזונות המקוריים,  (3) ועוד נקבע כי על הטוען לשינוי נסיבות להוכיח את המצב ששרר בעבר בעת מתן פסק הדין, וכן עליו להצביע על השינוי שחל מאז . (בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, (1982); ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי)

פסק דין מחוזי מרכז, כבוד השופט ויצמן, (פס"ד מחוזי לוד): "לסברתנו, … לצורך שינויי המזונות המוסכמים יהא צורך להוכיח ראשית דבר שינוי נסיבות עובדתי, אך ורק אם יוכח שינוי שכזה שומה יהא על בית המשפט להעריך ולשקול את מצב הדברים לאור המצב המשפטי הקיים כיום, היינו לרבות השפעתה של הלכת 919/15 על שיעור המזונות אותו ראוי לקבוע.  בדרך המוצעת נמנע מפתיחת השער לכלל המתדיינים אשר הגיעו להסכמות כוללות ולהסכם גירושין מספק מבחינתם ונייחד את הדיון באלו אשר מצבם אכן השתנה לרעה באופן ממשי ושינוי ההלכה, לצד שינוי הנסיבות העובדתי בעניינם, יכול  להיות רלבנטי עבורם.

עניין זה ראוי להזכיר את הדברים שנכתבו ע"י כב' הש' זגורי בעניין תלה"מ 10726-05-18 הנ"ל –"שיקול אחר הוא ערעור היציבות בקרב משפחות בהן ההורים גרושים. קבלת הגישה לפיה בע"מ 919/15 מהווה שינוי נסיבות לכשעצמו ללא שינוי נסיבות עובדתי נוסף, בין אם קל ובין אם משמעותי כפי שנפסק בעבר, כמותה כאמירה שיפוטית לכלל ציבור בני הזוג שנפרדו בישראל – אוצו רוצו להגיש תביעות לביטול והפחתת חיובים במזונות."

לסיכום המאמר אדגיש שבניגוד להסכמים רגילים או לפסקי דין חלוטים, הרי שברור וידוע שהסכמי גירושין ופסקי דין בענייני גרושין, ניתנים לבחינה ולשינוי בנסיבות מסוימות. עם זאת, חשוב לדעת שלא כל פעם שיש שינוי במציאות האישית או הכלכלית, ניתן לפנות לבית המשפט ולדרוש שינויים בהסכם הגרושין, ויש לשקול הגשת תביעה כזאת בכובד ראש.

במקרה זה,  כי על התובע להציג שתי מערכות של ראיות:  האחת שמוכיחה מה היו הנסיבות שהביאו את הצדדים לקביעת שיעור המזונות במקור, והשניה, מערכת ראיות שמוכיחה שאכן חל שינוי נסיבות שמצדיק התערבות חדשה בקביעת סכום מזונות חדש.

עופר ליפשיץ ושות' הינו משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה, מקרקעין ונדל"ן. צוות המשרד, הינו בעל הידע והניסיון המקצועי הדרושים בכדי להוביל ולנצח במשא ומתן ובהליכים משפטיים.

עו"ד ליפשיץ הינו אחד מעורכי הדין הפעילים ביותר בתחומי התמחותו, כשהוא נמצא בכל רגע נתון בחזית העשייה המשפטית בתחום דיני המשפחה ומקרקעין. עובדה זו מאפשרת לעו"ד ליפשיץ להיות מעודכן בכל רגע נתון בהתפתחויות ובשינויים של הוראות החוק ושל פסיקת בתי המשפט השונים.

המידע המפורט במאמר זה נועד למתן מידע ראשוני בלבד ונכון למועד כתיבתו, ואין להסתמך על האמור לעיל מבלי להתייעץ עם עורך דין מומחה לפני נקיטת פעולות כלשהן.